במה מטפלים?

  • האוכלוסיה המבוגרת ( 1 מאמר )

    אחוז האנשים המבוגרים והקשישים באוכלוסייה הולך וגדל  לאור העלייה בתוחלת החיים. מקצוע הריפוי בעיסוק נותן מענה למגוון הצרכים של אוכלוסייה זו, ומסייע לאנשים מבוגרים וקשישים בהתמודדותם עם קשיים תפקודיים הנובעים מבעיות בריאות, נסיבות חיים או מגוון גורמים אחרים.

  • הפרעות חושיות ( 3 מאמרים )
  • הפרעות התפתחותיות ( 6 מאמרים )
  • טיפול במתבגרים בריפוי בעיסוק ( 1 מאמר )
  • לקויות למידה ( 1 מאמר )

     מאת: פרופ' שרה רוזנבלום, PhD ,OT, ראש החוג לריפוי בעיסוק, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה, 2010

    לאתר המעבדה לחקר פעילות והשתתפות אנושית CHAP

    המונח "לקויות למידה" הוגדר ב-1994 כמונח כללי המתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות שמתבטאות בקשיים משמעותיים ביכולת לרכוש ולהשתמש במיומנויות שמיעה, דיבור, קריאה, כתיבה, חשיבה ומתמטיקה. קשיים אלו מיוחסים לליקוי במערכת העצבים המרכזית ועלולים להתרחש לאורך מעגל החיים. על אף שלקויות למידה עשויות להתלוות למצבי נכות נוספים (למשל, פגיעה סנסורית, פיגור שכלי, הפרעה רגשית חמורה), הם אינן תולדה של מצבים אלו (NJCLD, 1994).

    ללקויות למידה עשויות להיות השלכות נרחבות לאורך מעגל החיים. כך למשל, תלמידים לקויי למידה מראים עיכובים בביצוע אקדמאי ובהישגים במקביל לעיכוב בהתפתחות החברתית (Pavri & Luftig, 2000). יש להם פחות חברים מאשר ילדים טיפוסיים והם יותר דחויים על ידי ילדים אחרים (Brown, Aylward, & Keogh, 1996). לקשיים רגשיים- חברתיים אלו עלולה להיות השפעה על דימוי עצמי, הישגים אקדמיים, חברות, פעילויות יום יום ועוד (Alber, Heward & Hippler, 1999). כמו כן נמצא כי נוער ומבוגרים עם לקויות למידה פחות משתתפים בפעילויות פנאי מאשר אוכלוסיה רגילה, וטווח הפעילויות שלהם צר מאוד (Beart et al., 2001). מבוגרים עם לקויות למידה עלולים לחוות קשיים גם בחייהם המשפחתיים והמקצועיים (Roffman, 2000). על אף כל אלה ראוי לציין כי מבוגרים עם לקויות למידה יכולים להגיע לרמות שונות ומגוונות של הצלחה, למשל בעולם העבודה בתחומים של משפטים, פוליטיקה, מדע, חינוך, עסקים ומסחר. יש אף כאלה שזוכים בפרסים כמו פרס נובל (Roffman, 2000). הצלחתם מקושרת עם גורמי הגנה המאפשרים להם לעמוד בפני השפעות שליליות, כמו למשל, דמות שמאמינה בהם (mentor), סביבה תומכת וערכים המנחים את חייהם (קוזמינסקי, 2004).

     תרומת מקצוע הריפוי בעיסוק לאנשים עם לקויות למידה

    מרפאים בעיסוק ערים לכך שליקויי למידה שונים בביטוים ובחומרתם מאדם לאדם והשלכותיהם הינם מעבר לתחום של למידה אקדמית. לפיכך, מרפאים בעיסוק מסייעים לאנשים עם לקויות למידה להתמודד עם השלכות הליקוי על מגוון עיסוקיהם, ועוסקים באיתור מוקדם ומניעה של חסרים בתפקוד ובלמידה. עבודת המרפאים בעיסוק בקרב אנשים עם לקויות למידה נעשית על פי רוב בצוות רב מקצועי, כאשר כל מקצוע תורם את הידע והייחודיות שלו (וינטראוב ושות', 2007).

    מחקרים המבוצעים בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה בהקשר של ליקויי למידה

    המתח שאנשים עם ליקויי למידה עלולים לחוות מקושר לחסרים במיומנויות ובגורמי לקוח בסיסיים. חסרים אלו עשויים לכלול ליקויים תפיסתיים, חסרים במיומנויות, קשיי ארגון, פעלתנות יתר, מוסחות, אימפולסיביות, אגוצנטריות, חסרים במיומנויות חברתיות, עומס רגשי ועייפות (Roffman, 2000). לפיכך מבוצעים מחקרים בריפוי בעיסוק במטרה למצוא דרכים להעריך ולשפר חסרים אלו, כמו למשל מחקרים אודות תפקודים ניהוליים הכוללים התארגנות וניהול זמן (תכנון עצמי של סדר יום תוך שמירה על איזון בין סוגים שונים של פעילויות) ניהול מרחב וחפצים (ארגון חפצים אישי, התמצאות במקומות שונים). מחקרים נוספים בריפוי בעיסוק מתמקדים בהשלכות של המגבלה על פעילויות ועיסוקים שונים כמו לימודים אקדמיים, פעילויות יום יום, קשים חברתיים, משחק ופנאי, שירות צבאי, עבודה, נהיגה וחיי משפחה, ובמיומנויות ספציפיות הנדרשות ללמידה כמו מיומנות הכתיבה. מעבר לכך, מחקרים מראים שיעור גבוה (עד 50%) של קו מורבידיות בין לקויות למידה להפרעות נוספות כמו*** Attention Deficit Hyperactivity Disorder (ADHD),Devlopmental Coordination Disorders  (DCD), ו- Sensory Modulation Disorder (SMD) (וינטראוב ושות', 2007). מכיוון שכך, מבוצעים מחקרים בריפוי בעיסוק שמטרתם לזהות את המאפיינים העיקריים של הפרעות אלה ולפתח כלי אבחון ודרכי התערבות שיתאימו לאנשים עם לקויות למידה וההפרעות הנלוות. ניתן לסכם ולומר כי המחקר בתחום מתמקד בזיהוי מוקדם בהערכה ובטיפול באוכלוסיית לקויי הלמידה במטרה לשפר את איכות חייהם ולקדם את סיכויי הצלחתם במגוון תחומי החיים.

     

    מקורות ספרות

    וינטראוב, נ., רוזנבלום, ש., להב, א., ארז, נ., טראוב-בר אילן, ר., ליפשיץ, נ., גופר, א., דה לה וגה, מ., טל-סבן, מ., צדיק, ר. ושרון, ג. (2007). ריפוי בעיסוק בקרב אוכלוסייה עם ליקויי למידה לאורך מעגל החיים: נייר עמדה. IJOT, כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 12, H6-H3.

    קוזמינסקי, ל. (2004). מדברים בעד עצמם: סינגור עצמי של לומדים עם לקות למידה. הוצאת יסוד.

    Alber, S. A., Heward, W. L., Hippler, B .J. (1999). Middle school students with learning disabilities to recruite positive teacher attention. Exceptional Children, 65, 253-270.

    Beart, S., Hawkins, D., Kroese, B., Smithson, P., & Tolosa, I. (2001). Barriers to accessing leisure opportunities for people with learning disabilities. British Journal of Learning Disabilities, 29, 133-138.

    Brown, F. R., Aylward, E. H., & Keogh, B. K. (Eds.) (1996). Diagnosis and Management of Learning Disabilities: An Interdisciplinary/ Lifespan Approach. (3 ed.). San Diego: Singular Pub. Group.

    National Joint Committee on Learning Disabilities (NJCLD) (1994). Learning disabilities: Issues on definition-revised. In NJCLD (Ed.), Collective perspectives on issues affecting learning disabilities (pp. 61-66). Austin, TX: Pro-Ed.

    Pavri, S., & Luftig, R. (2000). The social face of inclusive education: Are students with learning disabilities really included in the classroom?. Education Moudle, 45 (1), 8-14.

    Roffman, A. J. (2000). Meeting the challanch of learning disabilities in adulthhood. Bolimore: P.l H. Brookes. 

  • מוגבלויות פיזיות ( 8 מאמרים )
  • קשיים בתפקוד יום יומי ( 6 מאמרים )
You are here: