התערבות מניעתית במגזר החרדי

 הנגשה תרבותית של תוכנית "מעגן", לסינון ולהתערבות מניעתית, למסגרות חינוכיות במגזר החרדי

מאת- ד"ר יפית גלבוע, מרפאה בעיסוק ושילה דיקשטיין, קלינאית תקשורת, 'אחיה- ללמוד שאתה יכול' בני-ברק, 2013


חשוב מאוד לאתר בעיות איחור התפתחותי של ילדים בשלב מוקדם בחייהם. האיתור המוקדם עשוי להביא לתוצאות טיפוליות טובות יותר בזמן קצר יותר. מרפאים בעיסוק מסייעים בתהליך האיתור המוקדם ובתהליכי התערבות טיפולית לאחר תהליך האיתור.

ישנה חשיבות ליישם תוכניות לאיתור מוקדם גם בקרב החברה החרדית. זאת משום שתוכניות הלימוד בחברה החרדית, המתמקדות בעיקר בלימודי דת, אינן כוללות די פעילויות משחק ותנועה החשובות להתפתחות הילדים. התוכנית המפורטת להלן הותאמה באופן ספציפי לחברה החרדית וצרכיה, ועסקה ב- 1. איתור ילדים עם איחור התפתחותי. 2. הפניית הילדים אשר זקוקים לכך לטיפול. 3. יישום תוכנית מניעה לקידום ההתפתחות התקינה של הילדים. 4. מתן הדרכה לאנשי חינוך ולמשפחות הילדים.

 

 

בדיקות סינון בקרב ילדים הינן מקובלות בעולם ובעלות חשיבות רבה, מכיוון שהן מאפשרות זיהוי מוקדם של ילדים הנמצאים בסיכון לאיחור התפתחותי (1). הודות לבדיקות הסינון, מתאפשרת הפעלתן של תוכניות התערבות מניעתיות (2), אשר נמצאו יעילות בקידום מרכיבי תפקוד כגון מוטוריקה וקוגניציה (2) וקידום השתתפות בתחומי עיסוק כמו לימודים והשתתפות חברתית (3) . התוכניות הן בעלות השפעה בילדות, כמו גם לאורך כל מעגל החיים (4).

התערבויות מניעתיות בשנות החיים הראשונות מספקות את הרווח החברתי והכלכלי הגדול ביותר לאדם עצמו, למשפחתו ולחברה הרחבה והן עדיפות על תכניות שיקום וטיפול, שהן ממושכות ויקרות יותר ומופעלות לאחר שכבר זוהתה פגיעה בהתפתחותו של הילד (5). יחד עם זאת, על מנת שתוכנית התערבות תספק תוצאות חיוביות אופטימליות, יש להתאימה באופן ייחודי לילדים עם מאפיינים וסיכונים התפתחותיים שונים (6). מרפאים בעיסוק מספקים שירותים של התערבות מוקדמת, באופן ישיר, כחלק מצוות ובאופן עקיף, בהדרכה של צוותים במוסדות החינוך ומשפחות. זאת תוך שימוש בגישת "הלקוח במרכז" אשר מכבדת את ההבדלים התרבותיים, נועצת ומתחשבת במשפחות ובילד ומספקת את השירות בסביבה הטבעית (7).

אחת הגישות, להכלתן של תוכניות התערבות על משפחות וילדים מרקעים אתניים שונים, הינה לפתח תוכנית התערבות מותאמת, באופן ספציפי, לקבוצה האתנית (8). החברה הישראלית מגוונת מבחינה תרבותית. אחת הקבוצות הייחודית מבחינה תרבותית במדינת ישראל הינה האוכלוסייה החרדית (9). בהתאם למאפיינים ולצרכים הייחודים של קהילה זו (10), נבנתה תוכנית התערבות רגישה תרבותית, המתקיימת בכיתתו הטבעית של הילד. תוכנית ההתערבות הנוכחית מתמקדת במסגרות חינוכיות חרדיות לבנים. מסגרות אלו נבחרו בשל המאפיינים התרבותיים הייחודים שלהן: רוב המשפחות שם מגיעות ממעמד סוציואקונומי נמוך מבחירה (11), ותוכנית הלימוד באותן מסגרות כוללת, בעיקר, לימודי דת ופעילות בישיבה בתוך הכיתה ומעט הזדמנויות וציוד למשחק מוטורי ולפעילות גופנית בחוץ (12). מאפיינים אלו של תוכנית הלימודים, מהווים, ככל הנראה, סיכון לאיחור התפתחותי, בעיקר בתחום המוטוריקה הגסה ובמיומנויות מוטוריות- קוגניטיביות (13). בנוסף לכך, בנים נמצאים בסיכון רב יותר להציג איחור התפתחותי הן בתחום המוטורי (14) והן בתחום השפתי (15).

            התוכנית הינה רב מערכתית, פועלת ב- 5 תלמודי תורה ומגיעה לכ- 400 בנים בגילאי 6-3 מהמגזר החרדי בישראל. התכנית מורכבת משני שלבים עיקריים: השלב הראשון- בדיקות סקירה: בשלב זה מאותרים ילדים הנמצאים בסיכון לאיחור התפתחותי בתחומי השפה והמוטוריקה. לצורך האיתור נבנה כלי סינון לאיתור קשיים גרפומוטורים:

ה-GIFT: Gilboa Functional Test

 וכלי ייחודי לאיתור קשיי שפה, המותאם גם לשפת האידיש. שני הכלים הותאמו לצרכים הייחודים ולמאפייני מסגרות הלימוד במגזר החרדי. ילדים המציגים קשיים משמעותיים בבדיקות הסינון ועל פי דיווח המלמד, מופנים להערכת מרפאות בעיסוק וקלינאיות תקשורת בקהילה ומתקיים מעקב אחר התקדמותם. השלב השני- תוכנית מניעתית:  ילדים המציגים קשיים ספציפיים ומצומצמים בשפה ו/או במוטוריקה, משתתפים בתוכנית התערבות קבוצתית לקידום מיומנויות אלו, בתוך המסגרת הלימודית.

            בנוסף להתערבות הישירה מול הילדים, מתקיימת גם התערבות עקיפה בהדרכת הצוות החינוכי וההורים. התוכנית כוללת מערך השתלמויות והדרכה למלמדים. כחלק מהתהליך של הדרכת המלמדים, מתקיימת גם פעילות העשרה במסגרת הכיתתית, במעורבות המלמד ובהשתתפותו. כמו כן מתקיימות סדנאות מתמשכות לאימהות והרצאות לאבות ולאימהות, במטרה לשפר את יכולותיהם לזהות ילדים העלולים להימצא בסיכון לאיחור התפתחותי ולקדמם. בכך מקיפה התכנית את הילד ואת מעגלי החיים הסובבים אותו.

תוכנית "מעגן" המקורית עברה שינויים על מנת להנגישה אל מוסדות החינוך החרדים לבנים ("החיידרים"), כששימור הזהות החרדית נכלל כחלק חיוני והכרחי בכל שלבי ביצוע התוכנית. התוכנית מתקיימת במסגרות החינוכיות הטבעיות של הילד, בשפה המדוברת בהן, האידיש, על ידי גברים חרדים. אלו מודרכים באופן אינטנסיבי על ידי קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק. ההדרכות מתקיימות מחוץ למסגרות הלימוד, שכן נוכחותן של נשים אינה מקובלת במסגרות החינוכיות החרדיות. בנוסף לכך, נבחרו משחקים, ככלי טיפול, אשר אושרו על ידי המסגרות החרדיות ואינם כוללים תמונות נשים, דמויות בלבוש בלתי תואם או צילומים של חיות טמאות.  


מקורות

(1) Weber, P., & Jenni, O. (2012). Screening in child health: studies of the efficacy and relevance of preventive care practices. Deutsches Ärzteblatt international, 109(24), 431-435.

(2) Spittle, A., Orton, J., Anderson, P., Boyd, R., & Doyle, L. W. (2012). Early developmental intervention programmes post-hospital discharge to prevent motor and cognitive impairments in preterm infants. Cochrane Database of Systematic Reviews, 12, CD005495.

(3) Noritz, G. H., & Murphy, N. A. (2013). Motor delays: early identification and evaluation. Pediatrics, 131(6), e2016-2027.

(4) Hertzman, C., Clinton, J., & Lynk, A. (2011). Measuring in support of early childhood development. Paediatrics & Child Health 16(10), 655-660.

(5) Walker, K., Holland, A. J., Halliday, R., & Badawi, N. (2012). Which high-risk infants should we follow-up and how should we do it? Journal of Paediatrics and Child Health, 48(9), 789-793.

(6) Spilt, J. L., Koot, J. M., & van Lier, P. A. (2013). For Whom Does It Work? Subgroup Differences in the Effects of a School-Based Universal Prevention Program. Prevention Science, 14(5), 479-488.

(7) Myers, C., Stephens, L., & Tauber, S. (2010). Early intervention. In J. Case-Smith & J. O’Brien (Eds.), Occupational therapy for children (6th ed.). St. Louis, MO: Mosby/Elsevier.

(8) Achenbach, T. M., Becker, A., Dopfner, M., Heiervang, E., Roessner, V., Steinhausen, H. C., & Rothenberger, A. (2008). Multicultural assessment of child and adolescent psychopathology with ASEBA and SDQ instruments: research findings, applications, and future directions. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 49(3), 251-275.

(9) Kaplan, K. (2003).*** (See herew ref below).

(10) Stolovy, T., Levy, Y. M., Doron, A., & Melamed, Y. (2012). Culturally sensitive mental health care: A study of contemporary psychiatric treatment for ultra-orthodox Jews in Israel. International Journal of Social Psychiatry. doi:10.1177/0020764012461206

(11) Gurevich, N., & Cohen-Castro, E. (2004). Geographical distribution of demographic characteristics, social and economic of the Haredi population in 1996-2001 Jerusalem: Central Bureau of Statistics.

(12) Golos, A., Sarid, M., Weill, M., Yochman, A., & Weintraub, N. (2011). The Influence of Environmental Factors on the Development of Ultra-Orthodox Preschool Boys in Israel. Occupational Therapy International.

(13) Golos, A., Sarid, M., Weill, M., & Weintraub, N. (2011). Efficacy of an early intervention program for at-risk preschool boys: a two-group control study. American Journal of Occupational Therapy, 65(4), 400-408.

(14) Drachler Mde, L., Marshall, T., & de Carvalho Leite, J. C. (2007). A continuous-scale measure of child development for population-based epidemiological surveys: a preliminary study using Item Response Theory for the Denver Test. Paediatric and Perinatal Epidemiology 21(2), 138-153.

(15) Horwitz, S. M., Irwin, J. R., Briggs-Gowan, M. J., Bosson Heenan, J. M., Mendoza, J., & Carter, A. S. (2003). Language delay in a community cohort of young children. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 42(8), 932-940.

***

 

קפלן, ק. (2003). חקר החברה החרדית בישראל: מאפיינים, הישגים ואתגרים. בתוך  קפלן,ק וסיוון, ע (עורכים). חרדים ישראלים: השתלבות בלא טמיעה? (עמודים 224-227). ירושלים ותל אביב, מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.

 

You are here: