כתיבת מטרות טיפול

 

canchild logo_black 

 קביעת מטרות משותפות

כשמטפלים בגישה הממוקדת במשפחה, השלב הראשון הוא בירור רצונות המשפחה- הציפיות שלהם, הדאגות שלהם ומה הם מקווים להשיג כשהם פונים אלינו (Winton, 1996, p.6)

 

  השלב הראשון בכל תהליך של תכנון התערבות טיפולית הוא קביעת מטרות. בהתאם לגישה הממוקדת במשפחה, סדרי העדיפויות והדאגות של המשפחה הם שקובעים את תוכנית הפעולה. תהליך קביעת המטרות עשוי לסייע בהבהרת סדרי העדיפויות של המשפחה וליצור הזדמנויות לשיתוף פעולה בין המשפחות לבין נותני השירות. קביעת המטרות מספקת דרך למדידת שינוי לאורך זמן. הדבר נחוץ על מנת לקבוע האם השירותים שניתנים מובילים לתוצאה הרצויה. כאשר המטרה ברורה, כל חברי הצוות המטפל בילד יכולים להגדיר האם היא הושגה.

המחקר בנושא קביעת מטרות מוסיף לעדויות הכלליות המקדמות מתן שירותים בגישה ממוקדת משפחה. עדויות מן הספרות מראות כי הגדרת מטרות ברורות מגבירה את המוטיבציה ומובילה לתוצאות חיוביות. Locke & Latham, 1990) בנוסף, עדויות ספציפיות יותר מראות כי מטרות תפקודיות מובילות למדדים הטובים ביותר (Ponte-Allan & Giles, 1999)  זה לא מפתיע כי שילוב המשפחה והילד בתהליך קביעת המטרות במקום קביעת מטרות על ידי נותן השירות בלבד) משפיע באופן חיובי על שביעות הרצון של המשפחה מהטיפול ומוביל לשיפור במדדי התוצאה שהילד משיג

למרות העדויות הללו, הקשר בין קביעת מטרות ומדדי התוצאה אינו פשוט. ישנם מספר גורמים המשפיעים על התהליך, ביניהן הנקודות הבאות שהודגשו במאמר מאת  Theodorakisושותפיו (1996).

  • האדם מרגיש שיש לו את היכולת להשיג את המטרה (מסוגלות עצמית)
  • המשוב שניתן על הביצוע
  • תחושה עצמית של שביעות רצון מהביצוע

 

ניתן להמשיך ולחקור את התרומה היחסית של גורמים אלו

אסטרטגיות לקביעת מטרות משותפת על ידי המשפחה ומספקי השירות

שימוש בגישה פרטנית

 

כל משפחה הינה ייחודית ולכן דורשת גישה שונה ומותאמת בתהליך קביעת המטרות. משפחות מסוימות יודעות בדיוק מהן המטרות אליהן הן שואפות ומסוגלות לנסח אותן בקלות ובבירור. משפחות אחרות זקוקות לתמיכה רבה יותר ולהבניה בקביעת הדאגות העיקריות שלהן, במיקוד עוצמות המשפחה ושאיפותיה. למרות שחשוב לעקוב אחר הדרך שמתווה המשפחה, תפקידם של מספקי השירות לסייע ב'תפירת' תהליך קביעת המטרות בהתאם לצרכי המשפחה ובדרך בה הם חשים נוח להביע את עצמם. כלים ספציפיים כמו ה-COPM (Canadian Occupational Performance measure) (Law et al., 1998) עשויים להועיל ולספק מבנה לתהליך קביעת המטרות

 

שימוש בשפה משותפת

יש להימנע מלנסח את המטרות שהציבה המשפחה בז'רגון מקצועי. למשל, אם המשפחה רוצה שהילד ישתתף ביותר פעילויות יצירה, לא כדאי לנסח את המטרה כשיפור יכולות מוטוריקה עדינה. יתכן שהילד זקוק לשיפור יכולות מוטוריות על מנת להשתתף בפעילות זו, אך המטרה צריכה להיות מנוסחת בשפה של המשפחה ("העלאת ההשתתפות בפעילויות יצירה").

 קביעת מטרות ברורות ומדויקות

 רצוי לנסח את המטרות במונחים של מדדי תוצאה ספציפיים ותפקודיים. ככל שהמטרות תהיינה מדויקות יותר, כך יהיה קל יותר לכל הגורמים המעורבים לפעול לקראת השגתן. למשל, זו דוגמא למטרה המנוסחת באופן כוללני מדי: "דני ימשיך לפתח כישורי מוטוריקה גסה". ניתן לנסח מטרה ברורה ומדידה יותר כמו: "דני יתנדנד בנדנדה ויחליק במגלשה בזמן ההפסקה".

אל תגביל את מטרות הטיפול בשל השירותים הקיימים

חשוב לשמוע את כל החלומות, התקוות והמטרות של המשפחה. ברגע שהמטרות נקבעות ניתן לפתח את תוכנית הפעולה. התכנית עשויה לכלול מגוון משאבים קהילתיים כגון שירותי בריאות, חינוך ופנאי. לעיתים תפקיד המטפל הוא בהפניית המשפחה לגורמים אחרים שיכולים לסייע לה.

יש לנסח את המטרות במונחים של המדדים שיושגו ולא על ידי השיטה שתשמש להשגתם

דוגמא למטרה מדידה שניתן לצפות בה היא: "שרה תשחק עם ילד אחר בזמן ההפסקה".

לעומת זאת- הניסוח הבא מתמקד יותר בשיטה להשגת המטרה: "שרה תגיע לקבוצת משחק של ילדים בגיל טרום בית ספר במשך שלושה בקרים מדי שבוע".

יש לכלול את ההקשר בתוך המטרות

יש לציין היכן נרצה לראות את ההתנהגות מתרחשת ובאילו תנאים. יש לציין איזה חלק בשגרה היומית של הילד יושפע מהמטרה המסוימת. למשל, "יואב יבטא את עצמו באמצעות ביטוי בן שתי מילים במסגרת תוכנית טרום בית ספר, במטרה להביע את רצונותיו בזמן ארוחת העשר והצהריים".

יש לעדכן את המטרות באופן תדיר

המטרות הן דינמיות. הן משתנות בהתאם לנסיבות המשפחתיות המשתנות, קצב ההתפתחות של הילד, סדרי העדיפויות המשתנים, המשאבים והעוצמות. לכן מומלץ לבדוק ולעדכן את המטרות באופן שגרתי. קביעת מטרות משותפת היא חלק מהותי בשותפות בין ההורה למטפל בגישה הממוקדת במשפחה. באמצעות תהליך קביעת מטרות ספציפיות כולם (כולל משפחות, ילדים ומספקי שירות) יכולים להיות ברורים לגבי סדרי העדיפויות, התקוות, החלומות, העוצמות והמשאבים של המשפחה. לאחר שהמטרות גובשו כל המעורבים בתהליך יכולים לפעול למען קידומן. שותפויות שונות עם הורים שונים תדרושנה שיטות שונות לקביעת מטרות, אך לאחר שהמטרות מגובשות הן מסייעות לכל המעורבים להביט קדימה ולמדוד את הצעדים שידרשו בדרך.

 

 

 

Bibliography

     Law, M., Baptiste, S., Carswell, A., McColl, M.A., Polatajko, H., & Pollock, N. (1998). The Canadian Occupational Performance Measure (3rd ed.). Ottawa, ON: CAOT Publications.

     Locke, E. A., & Latham, G. P. (1990). A theory of goal setting and task performance. Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall.

     Missiuna, C., & Pollock, N. (2000) Perceived efficacy and goal setting in young children. Canadian Journal of Occupational Therapy, 67, 101-109.

     Ponte-Allan, M., & Giles, G. M. (1999). Goal setting and functional outcomes in rehabilitation. American Journal of Occupational Therapy, 53, 646-649.

     Theodorakis, Y., Malliou, P., Papaioannou, A., Beneca, A., & Filactakidou, A. (1996). The effect of personal goals, self-efficacy and self-satisfaction on injury rehabilitation. Journal of Sport Rehabilitation 5, 214-223.

     Winton, P. J. (1996). Understanding family concerns, priorities and resources. In: P.J. McWilliam, P. J. Winton, & E. R. Crais (Eds.) Practical strategies for family-centered intervention. San Diego, CA: Singular Publishing Group.

הגדרות מונחים

טיפול/גישה ממוקד/ת במשפחה.

טיפול ממוקד במשפחה מכיר בכך שכל משפחה היא ייחודית; שהמשפחה היא גורם קבוע בחיי הילד; ושהמשפחה יודעת טוב מכולם מהן יכולות הילד ומהם צרכיו.

המשפחה פועלת יחד עם מספקי השירות על מנת להחליט מהם השירותים והתמיכה הניתנים לה. בגישה הממוקדת במשפחה ישנה התייחסות לעוצמות ולצרכים של כל חברי המשפחה.

נותני השירות- המושג נותני שירות מתייחס לאנשים העובדים עם המשפחה והילד באופן ישיר. כאן נכללים סייעות/ים במערכת החינוך, מורים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת וכו'.

ארגון- המונח ארגון מתייחס למקומות ולקבוצות מהם המשפחה מקבלת שירות. הארגונים עשויים לכלול תוכניות קהילתיות, בתי חולים, מרכזי שיקום, בתי ספר ועוד.

התערבות- המושג התערבות מתייחס לשירותים ולתמיכה הניתנים על ידי אנשים שעובדים עם המשפחה והילד. התערבות עשויה לכלול טיפול ישיר, פגישות הדרכה בהן דנים בבעיות החשובות למשפחה, יצירת קשר בין הורים אחרים ועוד.

 

מסמך זה תורגם באישור מרכז CanChild לחקר מוגבלות בגיל הילדות. הגרסה המקורית מצויה באתר המרכז:  www.canchild.ca

תרגום לעברית: נאור דמטר, רונית דורות ונטע כ"ץ זטלר, 2011

ייעוץ אקדמי: ד"ר אלינור שניידר 

______________________________________________________________________________________________________________

כחלק מתהליך ההתערבות הטיפולית בריפוי בעיסוק מגדיר המטפל מטרות טיפול המותאמות באופן אישי לאדם המטופל. מטרות הטיפול מתייחסות לעוצמות וחולשות האדם, ולוקחות בחשבון גורמים שונים כמו- העדפותיו, יכולותיו וחולשותיו של המטופל, העיסוקים והפעילויות שהאדם רוצה לחזור לבצע או לשפר את תפקודו בהם, משך הטיפול ותנאי הסביבה בה האדם חי ומתפקד.

 

 

 

 

 

לדוגמאות של מטרות טיפול ורקע תיאורטי בנושא-ניתן לצפות במצגת הבאה:

מצגת בנושא כתיבת מטרות טיפול בתהליך ההתערבות בריפוי בעיסוק

____________________________________________________________________________________________________________

 

You are here: