מהו ריפוי בעיסוק למבוגרים וקשישים?

ריפוי בעיסוק בתחום הגריאטרי עוסק בקידום ו/או שימור איכות החיים והיכולת התפקודית של אנשים בגיל הזקנה. המטרה היא לאפשר לאדם המבוגר והקשיש עצמאות מרבית ומעורבות במארג החיים והקהילה. אדם קשיש מוגדר כאדם שעבר את גיל 65 שנים. מרפאים בעיסוק מסייעים לאנשים קשישים הן באופן פרטני והן ברמה מערכתית.

בפאן הפרטני, מרפאים בעיסוק מאבחנים את נקודות הקושי והעוצמה של האדם, ומטפלים בו באופן אישי על מנת לסייע לו בהתמודדות עם קשייו. תוכנית ההתערבות מותאמת לאדם באופן אישי תוך שיתוף פעולה בינו, לבין סביבתו, הגורמים המטפלים בו והמרפא בעיסוק המטפל בו.

בפן המערכתי יותר, למרפאים בעיסוק ישנו תפקיד נכבד בהדרכת צוותים מטפלים, בהם גורמים המטפלים באדם הקשיש, בני משפחה ומדריכות תעסוקה במוסדות שונים. בנוסף, מרפאות בעיסוק אמונות על נושא קידום בריאות בתחומים רבים כמו: הדרכה למניעת נפילות, העשרת פעילות פנאי וכדומה. המטרה היא לאפשר לאדם הקשיש לחוות חיי יום יום משמעותיים, בהם הוא מעורב בעיסוקים החשובים לו והתורמים לבריאותו הנפשית והפיזית.

באילו מסגרות קיים ריפוי בעיסוק גריאטרי?

- בתי אבות במסגרות שונות, עצמאיים, סיעודיים , תשושי נפש ותשושים

- בתי חולים שיקומיים וכלליים

- טיפולי בית (כגון ביקורי בית של היחידה להמשך טיפול מטעם קופת החולים או טיפולים פרטיים במסגרת בית המטופל)

- מרכזי יום

- קיימים ארגונים נוספים כמו: עזר מציון, ארגון "יד שרה" (המספק יעוץ לגבי אביזרי עזר והשאלת ציוד)

- קידום בריאות בקהילה במסגרת דיור מוגן, מרפאות בקהילה.

תחומי ההתערבות בריפוי בעיסוק גריאטרי

1. אבחון יכולות האדם בתחומי התפקוד השונים:

- Activities of Daily Living (ADL) = פעילויות יום יום: רחצה, אכילה, לבוש ניידות, שמירת היגיינה אישית.

- IADL)) Instrumental Activities of Daily Living = פעילויות יום יום אינסטרומנטליות, כגון: היכולת לערוך קניות, לבשל, לנקות את הבית, להשתמש בלחצן מצוקה ולנהל כספים.

- תפקודי פנאי = היכולת לעסוק בפעילויות פנאי המועדפות על האדם, כגון: ספורט, פתירת תשבצים, יציאה לתיאטרון, קריאת ספרים, סריגה או יציאה לטיולים בטבע.

- השתתפות בפעילויות חברתיות = כמו שיחה בטלפון, ביקור חברים או משפחה.

- פעילויות לימודיות = השתתפות בחוג, בקורס, לימודי תעודה או למידה עצמית.

-פעילויות הקשורות לעבודתו של האדם הקשיש.

2. מתן ייעוץ והדרכה לגורמים המטפלים באדם הקשיש ולאדם הקשיש עצמו:

הדרכת בני משפחה או גורמים המטפלים באדם הקשיש בנושאים כגון התאמת פעילויות פנאי לאדם, הדרכה ארגונומית לטיפול פיזי נכון השומר גם על בריאות המטפל, התאמת הסביבה הביתית לצרכי המטופל, מתן ייעוץ בנושא אביזרי עזר המסייעים בתפקוד ועוד.

2. התאמת פעילויות ותעסוקה לאדם המטופל:

למרפאים בעיסוק ישנה היכולת לבצע תהליך של ניתוח פעילות שבו הם קובעים כיצד ניתן להתאים פעילות או עיסוק מסוים (כמו עבודה במחשב, עבודה במסגרת מקצוע מסוים או תחביב לשעות הפנאי) ליכולות של האדם. מרפאים בעיסוק יכולים להגביר את רמת התפקוד של האדם על ידי התאמת סביבת העבודה שלו והוספת אביזרי עזר המסייעים לביצוע. למרפאים בעיסוק ידע עשיר בנוגע למגוון עיסוקים שיכולים להתאים לאוכלוסיית הקשישים ובנוגע למסגרות בהן האדם הקשיש יכול להשתלב. תהליך התאמת התעסוקה נעשה בגישה המשתפת את האדם ואת משפחתו ופועלת לפי צרכיהם, רצונותיהם ויכולותיהם.

4. שיפור ו/או שימור יכולות האדם הקשיש:

שילוב פעילויות ועיסוקים התורמים ליכולות המוטוריות, הקוגניטיביות, חברתיות והנפשיות של האדם הקשיש. הטיפול מתייחס לשימור או שיפור מיומנויות כגון: כוח שרירים, טווח תנועה, קואורדינציה, תפקוד חושים ותפקודי חשיבה (זיכרון, פתרון בעיות, התארגנות בזמן ועוד). במסגרת הטיפול נעשה שימוש באמצעים כגון: סדים (לשמירת מנח מפרקים וטווח תנועה והפחתת כאב), טכנולוגיה מסייעת (מחשוב ואמצעים טכנולוגיים המקלים על התפקוד), אביזרי עזר (כגון כלי אוכל מותאמים, לחצן מצוקה, קרש אמבטיה). המטרה המרכזית כאמור היא לאפשר לאדם הקשיש עצמאות מרבית וחיים משמעותיים.

מקורות ספרות

ליניאל, ר. (2010). מגמות בהעסקת מרפאים בעיסוק במוסדות גריאטריים סיעודיים במהלך עשר שנים (1998-2008). כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 19(4-3), H195-H179.

Hasselkus, B. R., Dickie, V. A., & Gregory, C. (1997). Geriatric occupational Therapy: the uncertain ideology of long term care. American Journal of occupational therapy, 51(2), 132-139.

 

עריכה: ליאורה פלג, MSc ,OT מנהלת שירות ריפוי בעיסוק, בית חולים שמואל הרופא, באר יעקב

נאור דמטר, BOT, סטודנטית לתואר שני בחוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה, 2011

You are here: